אֶת קִירוֹת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי בַּמִּדְבָּר,
מוּל נוֹף מְנוֹפֵף בְּעִוָּרוֹן־מֵצַח.
בָּרוּחַ הַצּוֹרַחַת עַל הָהָר,
אָבוּד בְּדַרְכֵי הַנֶּצַח.

נַעֲרָתִי בּוֹכָה
מִדְבָּר נִשְׁקָף מֵעֵינֶיהָ
סוּסִים מְצַיְּרִים נְקֻדּוֹת
עֲלוּמוֹת עַל שָׂדֶה צְהַבְהַב
מוֹרְדוֹתָיו הַצּוּקִים
יִגְעִי עֵינַיִם
יַחֲרִישׁוּן
וּבוֹכָה נַעֲרָתִי
מֵחַלּוֹנָהּ עָרוּץ חַוָּאר
בּוֹ רְחֵלוֹת אָבָק
יָרֹק רְאִי
עָבְרוּ כָּאן
פַּעַם מַיִם