פיוט טל

פייטן קדום לא ידוע

אַבִּיעָהּ זְמִירות / בְּהַגִיעַ עֵת זָמִיר / וּבְזִמְרָה אַעַן:
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם. 

בּמִפְעֲלות צוּרִי אַבִּיטָה / כִּי נְעִימִים בְּעִתָּם / וּבְנעַם אֲמַלֵל:
בּא בְשָׁלום טָל. 

גֶּשֶׁם חָלַף / וּסְתָו עָבַר / וְהַכּל בְּצִבְיון נוצַר –
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם. 

דּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ / בְּגִנַּת דּודִים / וְחָלְפוּ דְוַיִים
בּא בְשָׁלום טָל. 

הָאָרֶץ עֻטְּרָה / דָּגָן וְתִירושׁ / וְכָל יְצוּר צווֵחַ:
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם. 

וּפוסֵחַ עַל (פֶּתַח) פָּתַח מוֹסְרוֹתָיו / בִּבְרִית מֻתָּר
בּא בְשָׁלום טָל. 

זָרַע לְזורְעו וְלֶחֶם לְאוכְלו הֵכַנְתָּ בְּצִווּי –
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם. 

חָלָב לְהורִיד / וְעָסִיס לְהַטִּיף / בְּכָל הַר וְגִבְעָה –
בּא בְשָׁלום טָל. 

טפֶּיךָ מָלְאוּ / שִׂיחִים וּמְעָרות / לְסַפֵּק נְפָשׁות –
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם. 

יַלְדותֶיךָ נִבְרְאוּ / מְרַחֵם מִשַּׁחַר / שָׁמֵן טוב לְשַׁלֵּם –
בָּא בִּשְׁלום טַל. 

כּחַ בְּרָקִים / וְצִנּורִי שַׁחַק / עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָם –
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם. 

לְאוגֵר בּקָּצִיר / גִּדּוּלֵי חָצִיר / בְּלִי זַעַם וְעִצוּם –
בּא בְשָׁלום טָל. 

מֵרִיחַ מֵימֶיךָ / נִשֵּׂאתָ שְׁפָלִים / וּמָלְאוּ אֲסָמֶיךָ –
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם. 

נָעִים שְׂמָחות / וּפְרִי עֵץ הָדָר / עֵת יְעֻדַר בּא בְשָׁלום טָל.

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

אליעד שטרן

מבשרת יושבת ומביטה בעיניים עייפות ומזוגגות מבעד לחלון על רחוב הנביאים, מעכלת ביגיעה את ההשלכות של מה שקרה עכשיו. בסך הכול זה היה מאוד לגיטימי לא לצפות שככה יראה יום חמישי בבוקר. היא אמנם יודעת שחלק מובנה בכל העניין של נבואה הוא שהיא לא בוחרת מתי זה יקרה, והברק פשוט מבריק לה מעצמו. ובכל זאת, ככה אחרי שבוע עמוס ולפני סוף שבוע עמוס עוד יותר, זה לא בדיוק כפפה ליד כמו שאומרים. הערב יש בישולים לשבת ולחג להספיק, וגם ככה כשהילדים בחופש היא לא מגיעה לכלום חוץ מארוחות ערב, מקלחות ואוכל לשבת. גם חזי לא רלוונטי השבוע, הוא עובד עד מאוחר כי תמיד יש עומס לפני החג. מחר הוא לוקח את הגדולה והגדול לרכב קצת לכיוון עמק לבן לפני שהורסים שם, כי כבר מאז החופש הגדול הוא מבטיח ומבטיח ודוחה. בקיצור, את הבישולים היא צריכה להספיק עוד הערב, והנבואה עכשיו ממש לא היתה במקום.

גבריאל בומן

אֶת קִירוֹת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי בַּמִּדְבָּר,
מוּל נוֹף מְנוֹפֵף בְּעִוָּרוֹן־מֵצַח.
בָּרוּחַ הַצּוֹרַחַת עַל הָהָר,
אָבוּד בְּדַרְכֵי הַנֶּצַח.

עגלת קניות