מבית ומבחוץ

גבריאל בומן

אֶת קִירוֹת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי בַּמִּדְבָּר,
מוּל נוֹף מְנוֹפֵף בְּעִוָּרוֹן־מֵצַח.
בָּרוּחַ הַצּוֹרַחַת עַל הָהָר,
אָבוּד בְּדַרְכֵי הַנֶּצַח.

 

אֹפֶק, בְּחַסְדּוֹ מַמְתִּין.
רְגָעִים עַתִּיקִים בְּסַף נֶאֱסָפִים.
מַפְצִיעָה אֲרֻבָּה כְּמִפְרָשׂ,
וְכַשֶּׁמֶשׁ, רוֹחֲפִים רְעָפִים.

 

פְּנֵי הַבַּיִת מְרַצְּדִים בְּעֵינַי,
שְׁפִיּוּתוֹ שׁוֹלָה שִׁפְלוּיוֹת.
אוֹר חַלּוֹנוֹ מְמַצְמֵץ בִּמְבוּכָה
מֵהַנֶּפֶשׁ שֹוֹרֵף גָּלוּיוֹת.

 

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

יהודה קליין

בְּשִׁלְהֵי חַג הָאָסִיף,

כֶּרֶם יַיִן בַּצּוּר

וְאָדֹם, הַכֹּל אָדֹם.

 

הֵם הוֹלְכִים וְנוֹפְלִים,

שָׁרִים שִׁירֵי לֶכֶת

לְקֶצֶב יְרִיקַת הַטִּילִים.

 

אִמָּהוֹת בּוֹכוֹת

לְקוֹל שִׁירֵי עֲלִילָה.

יָרֹק נִמְחַק נִשְׂרַף, נִצְבַּע אָדֹם.

 

הודיה עוזרי

עגלת קניות