מֵאַחַר וְהַיְּקוּם קוֹרֵס לְתוֹךְ עַצְמוֹ
בִּקְרִיאַת אַחֲרַי
נִתְמַלֵּא הוֹדִי כְּבוֹדו
ֹוְחָזַרְתִּי אַחֲרָיו אַחֲרָיו

נִמְצָא הָעוֹלָם רוֹדֵף אֶת עַצְמִי
בְּקִפּוּלָיו הָעֹמְקִים פְּנִימָה

בִּמְדוֹכָה נִגְרֶסֶת
יַחַד עִם שְׁאַר הַיְּקוּם
נִתְרַוְּחָה פֶּתַע אַנְחָתו
וּמֵאֲחוֹרָיו יָצָא הַקּוֹל
שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים
חוּץ מְאַחֵר

אֶל נֶפֶשׁ אֲכוּלַת סְפֵקוֹת נִגַּשְׁתָּ, חַם, בּוֹטֵחַ,
נִחַמְתָּ בְּלָשׁוֹן רַכָּה, בְּמַבָּטְךָ הַטּוֹב.
וְהֵד קוֹלְךָ מִכָּל מָקוֹם שְׁבִיַּת נַפְשִׁי פּוֹדֶה, אַךְ
אֲנִי תּוֹהֶה – הָעוֹד יֶשְׁנָם יוֹדְעִים כְּמוֹתְךָ לִכְתֹּב?