לִפְרָקִים כְּבָר הִשְׁלַמְתִּי עִם הַיֵּאוּשׁ, וְהַשִּׁכְחָה
וְשֶׁרַק יַעֲבֹר הַזְּמַן כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר בִּנְעִימִים.
וְהַהִבְהוּב הֶעָדִין הַזֶּה סוֹנֵט בְּכָל קִיּוּמִי.
הִנֵּה, תִּרְאֶה
עוֹד יֵשׁ דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר עָלָיו “זַךְ”,
לְפָחוֹת זְכֹר אֶת הָאֶפְשָׁרוּת.
וּבְרֶגַע אֶחָד יָכֹלְתִּי לִנְשֹׁף אוֹתוֹ, לְנַפְנֵף שְׁאֵרִיּוֹתָיו בְּעָשָׁן
כְּמוֹ נָבִיא הַנָּס מִנְּבוּאָתוֹ, נִפְחַד לֵב אַכְזָב מְאֹד.
בְּרֶגַע אֶחָד, מָה אֲנִי צָרִיךְ אֶת זֶה? וְעַכְשָׁו
הוּא כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁלִּי, אֶחָד שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא אוּכַל לְעוֹלָם לִבְרֹחַ
מִכָּל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל אוֹר
איתן דקל
וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ
וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ
וְאַחַר הָאֵשׁ
בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְטֻוָּחִים,
שֶׁאֲנַחְנוּ בְּסֵדֶר תְּנוּעָה (לֹא בּוֹרְחִים,
לֹא בּוֹרְחִים):
אַחַר תִּדְלוּק,
אַחַר שִׁפְצוּר,
אַחַר פִּצְמוּר.
בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁהֻחְלְפָה
מְשִׂימָתֵנוּ,
שֶׁכָּעֵת אֲנַחְנוּ מְחַכִּים:
כָּךְ מְשֻׁמָּשִׁים,
כָּךְ מְחֻמָּשִׁים,
כָּךְ מְחֻזְלָשִׁים.
בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁהַטַּנְקִים בּוֹכִים,
שֶׁחֵדֶק אֶל חֵדֶק כְּרוּכִים
בְּשַׁעֲרֵי קִבּוּץ.
- שירה
- מן הסערה
- ישיבת שיח יצחק