אֶרֶץ שִׁנְעָר הָרָה וְיָלָדָה
אֶרֶץ צְבִי גִּדְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ
אוֹי נָא לָהּ אָמְרָה רַקַּת
כִּי אִבְּדָה כְּלִי חֶמְדָּתָהּ
הרב אמנון רוטנברג
פַּעַם בַּחֲלוֹם, רָאִיתִי אֶת הֶעָקוּד
(אַחַד הָעֲקוּדִים, מֵאַחַת הָעֲקֵדוֹת).
“וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה עִם מְעִילִי?” שְׁאָלָנִי.
“גּוֹזֵר וְתוֹפֵר”, אָמַרְתִּי,
“גּוֹזֵר וְשׁוֹמֵר”.
“גְּזֹר”, אָמַר לִי, “גְּזֹר וּשְׁמֹר!”
“תְּפֹר”, אָמַר לִי, “תְּפֹר!”
- שירה
- גיליון ד'
- ישיבת לב תל אביב