אֲנִי שָׁבָה לִכְתֹּב כְּמִיהוֹת,
לַעֲנֹד לְבָטִים.
עוֹד יֵשׁ שִׁירִים
שֶׁמְּבִיאִים בִּי שִׂיא
וּנְשִׁיקוֹת.
אִם כֵּן, אֲזַי
יֵשׁ יוֹם,
יֵשׁ עוֹד הֶמְיָה וְרַחֲמִים
תקוה לאחריתך
נעמי מנדלבאום
- שירה
- מן הסערה
הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram
פייטן קדום לא ידוע
אַבִּיעָהּ זְמִירות / בְּהַגִיעַ עֵת זָמִיר / וּבְזִמְרָה אַעַן:
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.
בּמִפְעֲלות צוּרִי אַבִּיטָה / כִּי נְעִימִים בְּעִתָּם / וּבְנעַם אֲמַלֵל:
בּא בְשָׁלום טָל.
גֶּשֶׁם חָלַף / וּסְתָו עָבַר / וְהַכּל בְּצִבְיון נוצַר –
לֵךְ לְשָׁלום גָשֶׁם.
- אקדמך
- גיליון ג'
