לֹא לָנוּ מִלְחָמָה
לֹא לָנוּ נְקָמָה
כְּעֵצִים הַקָּשִׁים מְבַקְּשִׁים
עַדְּנֶנּוּ אֲדוֹנֵנוּ עַדְּנֶנּוּ
עַדְּנֶנּוּ אֱלֹהֵי הַכְזוֹנָה תֵּעָשֶׂה אֲחֹתֵנוּ.
מלאכי אנג'ל
בְּמַחְשָׁבוֹת לֵילִיּוֹת יִתָּכְנוּ גַּם
דְּבָרִים. שֶׁלֹּא עָלוּ מֵעוֹלָם עַל דַּל שְׂפָתַיִם
פְּשׂוּקוֹת אֲדֻמּוֹת לְחָיַיִם לִצְבֹּט
בֶּטֶן וְלַנְפִּל –
וּמִכָּאן שֶׁזֶּהוּ גּוֹרָל. אוֹ שֶׁמָּא זוֹ רַק
הִשָּׂרְדוּת: לִתְפֹּחַ לִתְפֹּחַ לְהַחֲלִיף סְדִינִים
מַצָּעִים. בְּמַחְשָׁבוֹת יוֹמִיּוֹת
לְחוֹרֵר
שִׁכְנוּעַ עַצְמִי: וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם
- שירה
- מן הסערה
אשר נוימן
הַמַּחְזוֹר שֶׁל סָבִי כְּבָר זָקֵן,
כְּבָר הָיָה שֶׁל סָבוֹ לְפָנִים.
נִיחוֹחוֹ עַתִּיק הַדּוֹרוֹת
מְנַגֵּן נִגּוּנִים נוֹשָׁנִים.
הַמַּחְזוֹר שֶׁל סָבִי כְּבָר זָקֵן,
וַעֲדַיִן כֹּחוֹ בֵּין דַּפָּיו.
חָלְשָׁה שִׁדְרָתוֹ וּפָרְחָה לָהּ,
חֲסוֹנוֹת נִשְׁאֲרוּ מִלּוֹתָיו.
- שירה
- גיליון י"א
- ישיבת מצפה רמון