מאז ותיקין בשמחת תורה אני לא רוצה לישון

יהונתן שכטר

חִזָּיוֹן יִזְכֹּר מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת:
אֲנִי רוֹאֶה שׁוֹבְלֵי יֵרוּטִים לְבָנִים יֵשׁ אוֹמְרִים
נְשָׁמוֹת מְחוֹלְלוֹת יֵשׁ אוֹמְרִים
זֶהוּ בְּכִי יְרוּיִים
אֲנִי רוֹאֶה מַדִּים יְרֻקִּים רָצִים יֵשׁ אוֹמְרִים
מִמָּקוֹם לְמָקוֹם יֵשׁ אוֹמְרִים
מִמָּקוֹם לַ-מָּקוֹם

אֲנַחְנוּ מַקִּיפִים אֶת הַבִּימָה
סוֹרְקִים נִפְגָּעִים מִגִּבְעַת הָעֲרָלוֹת
וְכַמָּה בָּכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
כַּמָּה בָּכוּ בְּצִוּוּי מוֹל שֵׁנִית
שׁוּב חֲמוּשִׁים צְאוּ מִמִּצְרַיִם שׁוּב בַּחֲצוֹת
מַכַּת בְּכוֹרוֹת

וְרָאִיתִי וְהִנֵּה
מְנוֹרַת זָהָב וְשִׁבְעָה עַל כֻּלָּהּ
וְיֶלֶד נִשְׂרַף וְאִמָּא בּוֹכָה
וּשְׂרִידֵי עֲרָבָה בְּעֵינֵי לֵאָה
וְגָדֵר וְנָחָשׁ נִפְרָצִים בְּפִרְצָה

מֵאָז וָתִיקִין בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה
אֲנִי
לֹא יָכוֹל לִישׁוֹן

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

אליעד שטרן

*

מתניה גנטק

אֵינֶנִּי יָרֵא וְלֹא רַךְ לֵבָב
וְגַם עַל סֵרוּב לֹא חָתַמְתִּי.
הִנֶּנִּי, עָרְפִּי – וְנָקִי מֵרְבָב,
אֶת לִבִּי מִלְּחוֹם לֹא אָטַמְתִּי.

אִם תִּשְׁאֲלוּנִי – כָּכָה אָשִׁיב:
כְּאַחַד הַכּוֹרְעִים עֲלֵי בֶּרֶךְ שָׁתִיתִי
וְלֹא כְּאַחַד הַכְּלָבִים, לֹא שָׁחִיתִי
חֲרֹץ לְשׁוֹנִי.
וְאָשׁוּב וְאָשִׁיב:

אַל תִּתְּנוּנִי כָּבוֹד כְּלוֹחֵם –
אֵינֶנִּי לוֹחֵם.
הִנֶּנִּי בּוֹנֶה וְכוֹרֵם וְנוֹשֵׂא עֲבוּרְכֶם
אוֹסֵף וְזוֹרֵעַ כָּל קַיִץ וָחֹרֶף,
מְשׁוֹרֵר וּמְזַמֵּר. אֲחוּז תְּזָזִית.
הִנֶּנִּי בָּעֹרֶף – זִכְרוּ בַּחֲזִית!

עגלת קניות