עֶשֶׁת אַהֲבָה בְּסַעֲרוֹת קְרָב
אוֹר וְחֶסֶד אֲרָזִים
כָּאן מֵאֲחוֹרֵי כַּוָנוֹת הַבַּרְזֶל
אֶצְבָּעוֹת פְּסַנְתֵּר בִּסְחִיטָה אִטִית שֶׁל הֶדֶק
תּם מְבֹרָר מִתְמַצֵּק לְכַדּוּר פְּלָדָה
גבריאל באומן
בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעָיִן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
נָא לְהִמָּנַע מִמַּגָּע
עם הָעֵינַיִם.
לְהִמָּנַע מִלְהִסְתַּמֵּא, שֶׁלֹא לְהִסְתַּמֵּר מִלְהִנָּגַע.
עֵינֵיכֶם דָּמִים מָלְאוּ,
בְּכֹבֶד עַפְעַפַּיִם בַּגָּדוֹת
עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת,
רוֹחֲצוֹת בְּדַם הָאָדָם.
- שירה
- מן הסערה
- ישיבת שיח יצחק
יהודה מאיר
שְׂעָרוֹת מֹרִיקוֹת שָׁאוֹן שֶׁבַּגּוּף
שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: יוֹם דְּפִיקָה
הוּא יוֹם תְּפִלָּה, כְּלוֹמַר
יוֹם מְנִעָה, נְעִלַת דְּלָתוֹת
וְנֵאֲקָה, כְּלוֹמַר –
זְעָקָה. שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים
יוֹם דְּפִיקָה הוּא יוֹם תְּפִלָּה
כְּדֵי חָרַךְ
כְּדֵי רְאִיַּת פָּנִים.
שְׂעָרוֹת מֹרִיקוֹת שָׁאוֹן שֶׁבַּגּוּף
שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים
יֵשׁ אַהֲבָה בַּשְּׂעָרוֹת.
- שירה
- מן הסערה