*

נטלי יצחק

דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה בָּרְחוֹב.

אוֹתָם הָעֵצִים,

אוֹתָן הַדְּרָכִים,

אוֹתָם שָׁמַיִם רְחוֹקִים מֵהוֹלְכֵי אֶרֶץ,

אֲדָמָה פְּרוּצָה, עַל הַשָּׂפָה אוֹתָהּ אֶבֶן.

אִם הָיִיתָ שׁוֹאֵל אוֹתִי מָה

בֵּין אֶתְמוֹל לָרֶגַע הַזֶּה

הָיִיתִי אוֹמֶרֶת

 

בָּאֲוִיר יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל נֶאֱמָנוּת מוּפֶרֶת.

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

דוד (דוכי) כהן

אורה

כְּבָר אֵין יוֹדְעִים לְמָה לְהִתְגַּעְגֵּעַ.

כָּךְ נִרְאֶה חָלָל.

אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר אֶצְבַּע מֵרֵאשִׁית דֹּפֶן הַלֵּב –

וּלְהַגִּיעַ עַד סוֹפוֹ שֶׁל הָעוֹלָם.

עגלת קניות