העקוד

הרב אמנון רוטנברג

פַּעַם בַּחֲלוֹם, רָאִיתִי אֶת הֶעָקוּד

(אַחַד הָעֲקוּדִים, מֵאַחַת הָעֲקֵדוֹת).

“וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה עִם מְעִילִי?” שְׁאָלָנִי.

“גּוֹזֵר וְתוֹפֵר”, אָמַרְתִּי,

“גּוֹזֵר וְשׁוֹמֵר”.

“גְּזֹר”, אָמַר לִי, “גְּזֹר וּשְׁמֹר!”

“תְּפֹר”, אָמַר לִי, “תְּפֹר!”

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

שמעון גנירם

אֶל נֶפֶשׁ אֲכוּלַת סְפֵקוֹת נִגַּשְׁתָּ, חַם, בּוֹטֵחַ,
נִחַמְתָּ בְּלָשׁוֹן רַכָּה, בְּמַבָּטְךָ הַטּוֹב.
וְהֵד קוֹלְךָ מִכָּל מָקוֹם שְׁבִיַּת נַפְשִׁי פּוֹדֶה, אַךְ
אֲנִי תּוֹהֶה – הָעוֹד יֶשְׁנָם יוֹדְעִים כְּמוֹתְךָ לִכְתֹּב?

מירב קינן

כָּאן מַסּוֹק חוֹצֶה אֵינוֹ צוֹוֵחַ
גַּם עַקָּב אֵינוֹ מַרְעִיד
שִׂפְתֵי שָׁמַיִם
נְמָלִים חוֹכוֹת בְּסֵתֶר
הַחִטָּה בָּקְעָה אֶתְמוֹל

זֶה כָּל מָה
שֶׁאֵרַע כְּשֶׁלֹּא
הָיִיתָ

עגלת קניות