כְּשֵׁם שֶׁבָּא לִרְאוֹת אוֹתִי
וְנָסַע אֵלַי שָׁעוֹת רַבּוֹת,
כְּשֵׁם שֶׁבָּא לִרְאוֹת אוֹתִי
פָּצוּעַ מִן הַמַּסָּעוֹת,

כְּשֵׁם שֶׁבָּא,
וְחַנָּה בִּרְחוֹבִי,
וּפָתַח שְׂעָרִי,
וְדָפַק עַל דַּלְתִּי,

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּחַיִּים
אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּחַיִּים,
חַיָּלִים אֵינָם מֵתִים
אֶל חֲלוֹמוֹת קְבוּרִים

בְּקֶצֶב עַקְשָׁנִי וּבִלְתִּי מִשְׁתַּנֶּה הוֹסִיפוּ הַתֻּפִּים,
וְהָאֲדָמָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַעֲנִישׁוֹ
עַל שֶׁנִּשְׁמַע לִשְׁלוּחָהּ.

אָמְרוּ לִי לְהָבִיא אֶת כָּל יָפְיוֹ
שֶׁל הָעוֹלָם…