אֵינֶנִּי יָרֵא וְלֹא רַךְ לֵבָב
וְגַם עַל סֵרוּב לֹא חָתַמְתִּי.
הִנֶּנִּי, עָרְפִּי – וְנָקִי מֵרְבָב,
אֶת לִבִּי מִלְּחוֹם לֹא אָטַמְתִּי.

אִם תִּשְׁאֲלוּנִי – כָּכָה אָשִׁיב:
כְּאַחַד הַכּוֹרְעִים עֲלֵי בֶּרֶךְ שָׁתִיתִי
וְלֹא כְּאַחַד הַכְּלָבִים, לֹא שָׁחִיתִי
חֲרֹץ לְשׁוֹנִי.
וְאָשׁוּב וְאָשִׁיב:

אַל תִּתְּנוּנִי כָּבוֹד כְּלוֹחֵם –
אֵינֶנִּי לוֹחֵם.
הִנֶּנִּי בּוֹנֶה וְכוֹרֵם וְנוֹשֵׂא עֲבוּרְכֶם
אוֹסֵף וְזוֹרֵעַ כָּל קַיִץ וָחֹרֶף,
מְשׁוֹרֵר וּמְזַמֵּר. אֲחוּז תְּזָזִית.
הִנֶּנִּי בָּעֹרֶף – זִכְרוּ בַּחֲזִית!

בַּדָּרוֹם הוֹרְגִים בְּאַנְשֵׁי הָאָרֶץ
וְאֶצְלִי בַּגִּנָּה הַנַּעְנַע גּוֹסֶסֶת
אֲנִי נוֹתֶנֶת לָהּ לָמוּת.
לֹא הִשְׁקֵיתִי כְּבָר שְׁבוּעַיִם וְעַכְשָׁו
עָלֶיהָ מַשְׁחִימִים, מַשְׁפִּילִים פְּנֵיהֶם לַאֲדָמָה
רִקָּבוֹן פּוֹשֵׁט בְּשָׁרָשֶׁיהָ, הֵם רָפִים
לֹא אֶתֵּן לָהּ מַיִם. לֹא אַרְוֶה אֶת צִמְאוֹנָהּ הַבִּלְתִּי נִדְלֶה לְחַיִּים