לזכרם
בְּלִימָה.
כְּלוֹמַר, אוּלַי מָה.
מָה, וְלָמָּה, וּבִכְלָל –
מִלְחָמָה.
הַחֹשֶׁךְ מְמַהֵר לָרֶדֶת בָּרְחוֹבוֹת,
עוֹטֵף בַּעֲלָטָה מַרְאוֹת־נוֹשָׁנִים.
הִבַּטְנוּ נְכוֹחִים, שׂוֹרְדֵי הַקְּרָבוֹת,
עֵינֵינוּ קוֹרְאוֹת לִפְנִים מִפָּנִים.
אֵיךְ נִקְרָא כִּי אֵין,
כִּי הָלַךְ וּפָנָה וְעָבַר.
בִּקַּשְׁתִּי לַחְתֹּר מִבַּעַד,
אַךְ נִתְקַלְתִּי, וְהִנֵּה –
חוֹמָה.
כָּאן אֲסוֹנִי.
כָּאן אֲדָמָה.
כָּאן שְׂשׂוֹנִי.
