דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה בָּרְחוֹב.
אוֹתָם הָעֵצִים,
אוֹתָן הַדְּרָכִים,
אוֹתָם שָׁמַיִם רְחוֹקִים מֵהוֹלְכֵי אֶרֶץ,
אֲדָמָה פְּרוּצָה, עַל הַשָּׂפָה אוֹתָהּ אֶבֶן.
אִם הָיִיתָ שׁוֹאֵל אוֹתִי מָה
בֵּין אֶתְמוֹל לָרֶגַע הַזֶּה
הָיִיתִי אוֹמֶרֶת
בָּאֲוִיר יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל נֶאֱמָנוּת מוּפֶרֶת.
יָד אַחַת בַּמְּלָאכוֹת
הָאַחֶרֶת – בַּשֶּׁלַח
יוֹשְׁבוֹת לְאַחוֹת
עַל כָּל קֶרַע וּפֶלַח
בְּרִית כְּרוּתָה לַמֶּלַח.
שְׁבִילִים נֶחְרָשִׁים
מוֹרָד לֶחִי הֵמָּה
עַד יִזָּרְעוּ אִשִּׁים
כְּשֶׁיָּבֹאוּ הַתֶּלְמָה
בְּרִית כְּרוּתָה לַדֶּמַע.
אִישׁ חוֹלֵם עַל חַיָּיו
הַתְּלוּיִים עַל חֻדָּם
וְאִשָּׁה תַּמְתִּין שָׁוְא:
יְאוֹרָהּ הִתְאַדַּם
בְּרִית כְּרוּתָה לַדָּם.
עֵת כָּל שְׁרִיר יֵרָפֶה
וְאַדְלִיק לִי אוֹרִי
גַּם אָדָם יְצַפֶּה,
גַּם כָּל עֵץ יַעֲרִי
בְּרִית כְּרוּתָה לַפְּרִי.
