נַפְשִׁי מְקַנֵּאת בָּאֲדָמָה:
מְבַקֶּשֶׁת לְהִשָּׁמֵט, לְהֵעָזֵב,
לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם בְּלִי דְּרִישׁוֹת,
בְּלִי עָמָל,
וְלוּ לְשָׁנָה אַחַת בְּשֶׁבַע שָׁנִים.
אַךְ לֹא אֶתֵּן לָהּ מָנוֹחַ,
פֶּן תַּעֲלֶה שָׁמִיר וָשַׁיִת,
פֶּן תְּאֻכַּל כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה.
וּשְׁנֵינוּ מְחַכִּים כְּאֶחָד
לִקְרֹא דְּרוֹר בַּיּוֹבֵל.
