הלך משה לרקיע השביעי, שהוא דומה ליום שבת, וראה שם המלאכים קשורין בשלשלאות של אש שחורה ואדומה, וכל אחד ואחד מהלך ת”ק שנה. שאל משה למטטרון וא”ל: מה הם אלו ומה שמם? א”ל: שמם אף וחמה, ובראם הקב”ה מששת ימי בראשית לעשות רצון בוראם.
אמר משה למטטרון: אני מפחד מאלו המלאכים ולא אוכל לראות פניהם. מיד עמד מטטרון וחבק את משה, וא”ל: משה משה, אהוב ה’, עבד ה’, אל תירא ואל תחת מהם. מיד נתקררה דעתו של משה.
יֵשׁ מִלְחָמָה
מֵעַל הַדֶּשֶׁא, עוֹפְפִים
מַסּוֹקֵי הַקְּרָב.
מֵעַל הַזְּמַן שֶׁהוֹלֵךְ
וְנֶעֱלַם,
מֵעָלֵינוּ.
נֶעֱלַם מִמֶּנִּי
הָעוֹלָם
כִּי תִּינוֹק רָץ
עַל הַדֶּשֶׁא לִתְפֹּס כְּלַבְלַב,
עַל הַדֶּשֶׁא
לִתְפֹּס בְּאַבָּא.
לִתְפֹּס שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה.
שֶׁלֹּא יִבְרַח מֵהַדֶּשֶׁא
כְּמוֹ הָאַבָּא הַהוּא שֶׁחָזַר לַבַּיִת
וְלֹא מָצָא.
לֹא מָצָא
גַּם עַל הַדֶּשֶׁא,
וְהָלַךְ,
וְנֶעֱלַם.
אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה
זֹאת תִּהְיֶה מִלְחָמָה קָרָה:
נֵשֵׁב בְּבֵית קָפֶה בְּעֵמֶק רְפָאִים
עִם כּוֹס קָפֶה, אוּלַי
גַּם סִיגַרְיָה
שֶׁתְּחַמֵּם אֶת הָאֲוִיר שֶׁקָּפָא כָּאן
