אשר נוימן
הַמַּחְזוֹר שֶׁל סָבִי כְּבָר זָקֵן,
כְּבָר הָיָה שֶׁל סָבוֹ לְפָנִים.
נִיחוֹחוֹ עַתִּיק הַדּוֹרוֹת
מְנַגֵּן נִגּוּנִים נוֹשָׁנִים.
הַמַּחְזוֹר שֶׁל סָבִי כְּבָר זָקֵן,
וַעֲדַיִן כֹּחוֹ בֵּין דַּפָּיו.
חָלְשָׁה שִׁדְרָתוֹ וּפָרְחָה לָהּ,
חֲסוֹנוֹת נִשְׁאֲרוּ מִלּוֹתָיו.
- שירה
- גיליון י"א
- ישיבת מצפה רמון