מכתב

מירב קינן

כָּאן מַסּוֹק חוֹצֶה אֵינוֹ צוֹוֵחַ
גַּם עַקָּב אֵינוֹ מַרְעִיד
שִׂפְתֵי שָׁמַיִם
נְמָלִים חוֹכוֹת בְּסֵתֶר
הַחִטָּה בָּקְעָה אֶתְמוֹל

זֶה כָּל מָה
שֶׁאֵרַע כְּשֶׁלֹּא
הָיִיתָ

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

מתן אונגר

יהודה קליין

בְּשִׁלְהֵי חַג הָאָסִיף,

כֶּרֶם יַיִן בַּצּוּר

וְאָדֹם, הַכֹּל אָדֹם.

 

הֵם הוֹלְכִים וְנוֹפְלִים,

שָׁרִים שִׁירֵי לֶכֶת

לְקֶצֶב יְרִיקַת הַטִּילִים.

 

אִמָּהוֹת בּוֹכוֹת

לְקוֹל שִׁירֵי עֲלִילָה.

יָרֹק נִמְחַק נִשְׂרַף, נִצְבַּע אָדֹם.

 

עגלת קניות