מכתב

מירב קינן

כָּאן מַסּוֹק חוֹצֶה אֵינוֹ צוֹוֵחַ
גַּם עַקָּב אֵינוֹ מַרְעִיד
שִׂפְתֵי שָׁמַיִם
נְמָלִים חוֹכוֹת בְּסֵתֶר
הַחִטָּה בָּקְעָה אֶתְמוֹל

זֶה כָּל מָה
שֶׁאֵרַע כְּשֶׁלֹּא
הָיִיתָ

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

אילנה בוקסנהורן

א.
לֹא מִתְרַגְּלִים לְגַעֲגוּעַ;
מִתְרַגְּלִים שֶׁהוּא מְבַקֵּר בְּהַפְתָּעָה.

ב.
מִתְקַפֶּלֶת פְּנִימָה.
זֶה כּוֹאֵב כְּמוֹ תָּמִיד לְהַרְגִּישׁ
אוֹתְךָ יוֹתֵר כָּאן אִתִּי
כְּשֶׁאַתָּה אַיִן

ג.
בַּהַצָּגָה שֶׁלִּי
אַתְּ הַשּׁוּרָה הָרֵיקָה מִקָּדִימָה.
כָּל פַּעַם אוֹתָהּ הַצָּגָה: אֲנִי בּוֹכָה.

שיר השירים רבה, ב

תִּינוֹק שֶׁקּוֹרֵא
לְמשֶׁה מַשֶׁה,
לְאַהֲרֹן אַהֲרַן,
לְעֶפְרֹן עֶפְרַן.

עגלת קניות