מבית ומבחוץ

גבריאל בומן

אֶת קִירוֹת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי בַּמִּדְבָּר,
מוּל נוֹף מְנוֹפֵף בְּעִוָּרוֹן־מֵצַח.
בָּרוּחַ הַצּוֹרַחַת עַל הָהָר,
אָבוּד בְּדַרְכֵי הַנֶּצַח.

 

אֹפֶק, בְּחַסְדּוֹ מַמְתִּין.
רְגָעִים עַתִּיקִים בְּסַף נֶאֱסָפִים.
מַפְצִיעָה אֲרֻבָּה כְּמִפְרָשׂ,
וְכַשֶּׁמֶשׁ, רוֹחֲפִים רְעָפִים.

 

פְּנֵי הַבַּיִת מְרַצְּדִים בְּעֵינַי,
שְׁפִיּוּתוֹ שׁוֹלָה שִׁפְלוּיוֹת.
אוֹר חַלּוֹנוֹ מְמַצְמֵץ בִּמְבוּכָה
מֵהַנֶּפֶשׁ שֹוֹרֵף גָּלוּיוֹת.

 

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

מתן אונגר

יעקב נרי פריאל

קַח אוֹתָהּ,
הִיא שֶׁלְּךָ,
הִיא, וְכָל מָה שֶׁבְּתוֹכָהּ.

עגלת קניות