א.

וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ

וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ

וְאַחַר הָאֵשׁ

 

ב.

בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְטֻוָּחִים,

שֶׁאֲנַחְנוּ בְּסֵדֶר תְּנוּעָה (לֹא בּוֹרְחִים,

לֹא בּוֹרְחִים):

אַחַר תִּדְלוּק,

אַחַר שִׁפְצוּר,

אַחַר פִּצְמוּר.

בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁהֻחְלְפָה

מְשִׂימָתֵנוּ,

שֶׁכָּעֵת אֲנַחְנוּ מְחַכִּים:

כָּךְ מְשֻׁמָּשִׁים,

כָּךְ מְחֻמָּשִׁים,

כָּךְ מְחֻזְלָשִׁים.

בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁהַטַּנְקִים בּוֹכִים,

שֶׁחֵדֶק אֶל חֵדֶק כְּרוּכִים

בְּשַׁעֲרֵי קִבּוּץ.

 

ג.

אוֹתוֹת, אוֹתוֹת פּוֹרְחִים

בְּקֶשֶׁר חוּץ, עָשָׁן שׁוֹתֵת

מִגּוּף קִבּוּץ לְפַעְפֵּעַ

בְּאֹפֶק אֵימִים. אֵי־מִי

כָּאן מֻטֶּלֶת נַפְשׁוֹ, דְּחוּסַת

מוֹרָאִים עֵירֻמִּים. אֵי־מִי

כָּאן טָבוּעַ רֹאשׁוֹ בְּאוֹתוֹת

לִשְׁאֵרִית מְרוֹמִים:

אוֹי לָנוּ כִּי אֲנַחְנוּ הֲלוּמִים.

 

ד.

הַחֶסֶד מִתְאַדֶּה מֵהַפְּתָחִים

(וַאֲנִי חוֹלֵם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ קְשׁוּחִים

וַאֲנִי מִתְעוֹרֵר)

 

ה.

מִי יְכִילֶנּוּ כָּעֵת, כְּשֶׁאֵין לְהָכִיל,

כְּשֶׁאֵין לֶאֱמֹד וּלְכַיֵּל וּלְהָחִיל

וּלְהַפְשִׁיל עַפְעַף.

אֵין עָתִיד מֵעֵבֶר לַהוֹוֶה הַזֶּה,

וְאֵין תֹּם מִבְּלִי הַמְּתֹם הַזֶּה,

וְהַכֵּהֶה מִזֶּה, וְהַקֵּהֶה מִזֶּה,

וְהֶעָשָׁן בָּעֵבֶר הַזֶּה,

וְהֶעָשָׁן בָּעֵבֶר הַזֶּה –

וְהֶעָשָׁן דָּמוּם,

וְהֶעָשָׁן סָמוּךְ,

וְהֶעָשָׁן הַזֶּה.