בְּשִׁלְהֵי חַג הָאָסִיף,
כֶּרֶם יַיִן בַּצּוּר
וְאָדֹם, הַכֹּל אָדֹם.
הֵם הוֹלְכִים וְנוֹפְלִים,
שָׁרִים שִׁירֵי לֶכֶת
לְקֶצֶב יְרִיקַת הַטִּילִים.
אִמָּהוֹת בּוֹכוֹת
לְקוֹל שִׁירֵי עֲלִילָה.
יָרֹק נִמְחַק נִשְׂרַף, נִצְבַּע אָדֹם.
הִיא לֹא תִּדֹּם,
כָּךְ אָמְרָה.
תֵּלֵךְ, וְתִמְחַק, וְתִקֹּם.
אֲנִי שָׁר וּבוֹכֶה,
דָּשׁ רִגְבֵי חוֹל.
מַבִּיט, וְשָׁם לְמַעְלָה כָּחֹל.
עֹצֶר מְבַקֵּשׁ
בִּתְחִנָּה יְבֵשָׁה,
רְסִיסִים שֶׁל שִׁיר הָאֵין סוֹף.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּחַיִּים
אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁתִּשָּׁאֵר בַּחַיִּים,
חַיָּלִים אֵינָם מֵתִים
אֶל חֲלוֹמוֹת קְבוּרִים
בְּקֶצֶב עַקְשָׁנִי וּבִלְתִּי מִשְׁתַּנֶּה הוֹסִיפוּ הַתֻּפִּים,
וְהָאֲדָמָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַעֲנִישׁוֹ
עַל שֶׁנִּשְׁמַע לִשְׁלוּחָהּ.
אָמְרוּ לִי לְהָבִיא אֶת כָּל יָפְיוֹ
שֶׁל הָעוֹלָם…
אֶרֶץ שִׁנְעָר הָרָה וְיָלָדָה
אֶרֶץ צְבִי גִּדְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ
אוֹי נָא לָהּ אָמְרָה רַקַּת
כִּי אִבְּדָה כְּלִי חֶמְדָּתָהּ
