חֹר שֶׁבֵּין יְהוּדִי לַחֲבֵרוֹ,
כָּל אֶחָד בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת
וְהַשְּׁאָר מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ
חֹר שֶׁבֵּין יְהוּדִי לַחֲבֵרוֹ, כָּל אֶחָד בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת וְהַשְּׁאָר מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ
גבריאל בומן
אֶת קִירוֹת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי בַּמִּדְבָּר,
מוּל נוֹף מְנוֹפֵף בְּעִוָּרוֹן־מֵצַח.
בָּרוּחַ הַצּוֹרַחַת עַל הָהָר,
אָבוּד בְּדַרְכֵי הַנֶּצַח.
- שירה
- גיליון י"א
- ישיבת שיח יצחק
