דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה בָּרְחוֹב.

אוֹתָם הָעֵצִים,

אוֹתָן הַדְּרָכִים,

אוֹתָם שָׁמַיִם רְחוֹקִים מֵהוֹלְכֵי אֶרֶץ,

אֲדָמָה פְּרוּצָה, עַל הַשָּׂפָה אוֹתָהּ אֶבֶן.

אִם הָיִיתָ שׁוֹאֵל אוֹתִי מָה

בֵּין אֶתְמוֹל לָרֶגַע הַזֶּה

הָיִיתִי אוֹמֶרֶת

בָּאֲוִיר יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל נֶאֱמָנוּת מוּפֶרֶת.

אֶת קִירוֹת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי בַּמִּדְבָּר,
מוּל נוֹף מְנוֹפֵף בְּעִוָּרוֹן־מֵצַח.
בָּרוּחַ הַצּוֹרַחַת עַל הָהָר,
אָבוּד בְּדַרְכֵי הַנֶּצַח.