מבית ומבחוץ

גבריאל בומן

אֶת קִירוֹת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי בַּמִּדְבָּר,
מוּל נוֹף מְנוֹפֵף בְּעִוָּרוֹן־מֵצַח.
בָּרוּחַ הַצּוֹרַחַת עַל הָהָר,
אָבוּד בְּדַרְכֵי הַנֶּצַח.

 

אֹפֶק, בְּחַסְדּוֹ מַמְתִּין.
רְגָעִים עַתִּיקִים בְּסַף נֶאֱסָפִים.
מַפְצִיעָה אֲרֻבָּה כְּמִפְרָשׂ,
וְכַשֶּׁמֶשׁ, רוֹחֲפִים רְעָפִים.

 

פְּנֵי הַבַּיִת מְרַצְּדִים בְּעֵינַי,
שְׁפִיּוּתוֹ שׁוֹלָה שִׁפְלוּיוֹת.
אוֹר חַלּוֹנוֹ מְמַצְמֵץ בִּמְבוּכָה
מֵהַנֶּפֶשׁ שֹוֹרֵף גָּלוּיוֹת.

 

הדפסה
WhatsApp
Facebook
Twitter
Telegram

אהרון בדר

מֵאַחַר וְהַיְּקוּם קוֹרֵס לְתוֹךְ עַצְמוֹ
בִּקְרִיאַת אַחֲרַי
נִתְמַלֵּא הוֹדִי כְּבוֹדו
ֹוְחָזַרְתִּי אַחֲרָיו אַחֲרָיו

נִמְצָא הָעוֹלָם רוֹדֵף אֶת עַצְמִי
בְּקִפּוּלָיו הָעֹמְקִים פְּנִימָה

בִּמְדוֹכָה נִגְרֶסֶת
יַחַד עִם שְׁאַר הַיְּקוּם
נִתְרַוְּחָה פֶּתַע אַנְחָתו
וּמֵאֲחוֹרָיו יָצָא הַקּוֹל
שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים
חוּץ מְאַחֵר

מירב קינן

כָּאן מַסּוֹק חוֹצֶה אֵינוֹ צוֹוֵחַ
גַּם עַקָּב אֵינוֹ מַרְעִיד
שִׂפְתֵי שָׁמַיִם
נְמָלִים חוֹכוֹת בְּסֵתֶר
הַחִטָּה בָּקְעָה אֶתְמוֹל

זֶה כָּל מָה
שֶׁאֵרַע כְּשֶׁלֹּא
הָיִיתָ

עגלת קניות