הַמַּחְזוֹר שֶׁל סָבִי כְּבָר זָקֵן,
כְּבָר הָיָה שֶׁל סָבוֹ לְפָנִים.
נִיחוֹחוֹ עַתִּיק הַדּוֹרוֹת
מְנַגֵּן נִגּוּנִים נוֹשָׁנִים.

הַמַּחְזוֹר שֶׁל סָבִי כְּבָר זָקֵן,
וַעֲדַיִן כֹּחוֹ בֵּין דַּפָּיו.
חָלְשָׁה שִׁדְרָתוֹ וּפָרְחָה לָהּ,
חֲסוֹנוֹת נִשְׁאֲרוּ מִלּוֹתָיו.

הַמַּחְזוֹר שֶׁל סָבִי כְּבָר זָקֵן,
הִצְהִיבוּ תּוֹכוֹ וּקְרָבָיו.
גַּם כְּתָמִים שֶׁל דְּמָעוֹת הֶעֱמִיקוּ,
זוֹכְרִים אֶת דְּמוּתוֹ אַחֲרָיו.

הַמַּחְזוֹר שֶׁל סָבִי כְּבָר זָקֵן,
כְּרִיכָתוֹ מַסְתִּירָה שְׁעָרִים
אֶל יָמִים קְדוּמִים בַּזְּמַן,
אֶל עָתִיד אָפוּף הִרְהוּרִים.

אַךְ עֵת הוּא אֲחוּז בְּיָדַי,
מַחְזוֹרוֹ שֶׁל סָבִי שׁוּב צָעִיר.
דּוֹרוֹת עֲתִידִים, אֵין לִשְׁכֹּחַ,
עוֹד יַשְׁקוּ שָׁרָשָׁיו לְמַכְבִּיר.